פרשת ואתחנן – כוחה של תפילה

"וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר." (דברים ג, כג)

"אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן." (דברים ג, כה)

במדרש רבה (דברים סדר וזאת הברכה פרשה י"א) נאמר, אמר רבי יוחנן, עשר מיתות כתובות עליו על משה, מלמד שעד עשרה פעמים נגזר עליו שלא יכנס לארץ ישראל ועדין לא נחתם גזר הדין הקשה עד שנגלה עליו בית דין הגדול, אמר לו, גזרה היא מלפני שלא תעבר, שנאמר (דברים ג, כז): כי לא תעבר את הירדן, ודבר זה היה קל בעיניו של משה, שאמר, ישראל חטאו חטאות גדולות כמה פעמים, וכיון שבקשתי עליהם רחמים מיד קבל ממני, אני שלא חטאתי מנעורי לא כל שכן כשאתפלל על עצמי שיקבל ממני, וכיון שראה הקדוש ברוך הוא שקל הדבר בעיניו של משה ואינו עומד בתפלה, מיד קפץ עליו ונשבע בשמו הגדול שלא יכנס לארץ ישראל, שנאמר (שם כ, יב): לכן לא תביאו את הקהל הזה, וכיון שראה משה שנחתם עליו גזר דין, גזר עליו תענית ועג עוגה קטנה ועמד בתוכה, ואמר, איני זז מכאן עד שתבטל אותה גזרה. באותה שעה מה עשה משה, לבש שק ונתעטף שק ונתפלש באפר ועמד בתפלה ובתחנונים לפני הקדוש ברוך הוא, עד שנזדעזעו שמים וארץ וסדרי בראשית.

מה עשה הקדוש ברוך הוא באותה שעה, הכריז בכל שער ושער של רקיע ורקיע בכל בית דין ובין דין שלא יקבלו תפלתו של משה ולא יעלו אותה לפניו, מפני שנחתם עליו גזר דין, ואמר להם למלאכי השרת רדו בבהלה ונעלו כל שערי רקיע ורקיע, שגבר קול התפלה כלפי מעלה ובקשו לעלות הרקיע מפני קול תפלתו של משה, שהיתה תפלתו דומה לחרב שהוא קורע וחותך ואינו מעכב.

זהו כוחה של תפילה עד שהיה צריך הקדוש ברוך הוא להישבע בשמו הגדול, ולהכריז בבית דין של מעלה ובשבעה רקיעים, שלא יקבלו את תפילתו של משה, שאם לא כן הייתה תפילתו של משה מתקבלת, תפילה הרי היא כחרב הבוקעת רקיעים, ועולה עד כיסא הכבוד.

זאת ועוד, בא וראה עד היכן מגיע כוחה של תפילה, הכהן הגדול ביום הכיפורים בשעה שהיה בהיכל היה מתפלל "שלא תיכנס לפניך תפילת עוברי דרכים לעניין הגשם בלבד בשעה שהעולם צריך לו", דהיינו, הולך לו אדם בדרך ונתקדרו שמים בעבים והחל יורד גשם, הוא פונה לבורא עולם מתוך מצוקתו ומתפלל מעמקי לבו "אנא רבונו של עולם, עצור את הגשם". תפילתו של איש פשוט זה אמורה להתקבל, אילולא תפילתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים בהיכל, שבאה לבטל את תפילתו של אותו הלך פשוט, ללמדנו כוחה של תפילה היוצאת מעמקי הלב.

וכן כתוב במדרש: אמר ר' חמא בר חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה, יחזור ויתפלל שנאמר "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'" (תהילים כז') לימדונו חז"ל – אין מושג של יאוש בעולם כלל, אלא יתפלל שוב ושוב עד שתענה בקשתו.

ובגמרא (ראש השנה יח ע"א) היה רבי מאיר אומר שניים שעלו למטה וחוליין שוה וכן שניים שעלו לגרדום לידון ודינן שוה זה ירד וזה לא ירד זה ניצל וזה לא ניצל מפני מה זה ירד וזה לא ירד זה ניצל וזה לא ניצל זה התפלל ונענה וזה התפלל ולא נענה מפני מה זה נענה וזה לא נענה זה התפלל תפלה שלימה נענה וזה לא התפלל תפלה שלימה לא נענה.

התפילה, כותב מרן ה"חזון איש" זצ"ל באגרותיו, היא מטה עוז ביד כל אדם. אין תפילה ששבה ריקם, אין מילה של תחינה וריצוי שמוציא יהודי מפיו שלא תפעל את פעולתה, אם היום אם למחר, אם בשנה זו אם לאחר שנים רבות, אם אצל המתפלל עצמו אם אצל זרעו אחריו. דבר זה צריך להיות חדור בתודעתו של כל יהודי.

בירושלים חי יהודי תלמיד חכם שחזר בתשובה לפני שנים רבות, ומקורביו יודעים לספר על יראת השמים המופלגת שלו, על הצלחותיו בכל תחום, ועל כך שכל מה שהוא עושה ה' מצליח בידו, כל מפעל שהוא מייסד עולה למעלה ראש, לכל שיעור שהוא מקים נמשכים על אתר לומדים רבים. האיש, שמו ר' ברוך היימן, סיפר לאחרונה על הגורם להצלחותיו, וכדאי לחרוט את הדברים על לוח הלב, למען נלמד ונשכיל מכך על כוחה של תפילה.

בממשלתו של בן גוריון, כיהן זלמן ארן כשר החינוך, שהיה ממקורביו ומעריציו של ראש הממשלה דוד בן גוריון.

למרות שהוא עצמו לא היה שומר מצוות, הייתה לו אישה שחונכה מן הסתם על ברכי היהדות והשתדלה לקיים בית יהודי. היא הדליקה נרות שבת, ומכיוון שיגעה גם על כחה של תפילה, התפללה על ילדיה שיהיו כמו… בן גוריון, שהרי בעלה סיפר תמיד בביתו על "כוחו" ו'גדולתו' של האיש שעמד בראשות הממשלה.

לימים נפגש ראש הממשלה עם מרן ה"חזון איש" זצ"ל בביתו שבבני ברק. וכשחזר ראש הממשלה מהפגישה סיפר לחברו הטוב שר החינוך מר זלמן ארן את התפעלותו מהחזון איש, וכי ראה בו דמות בעלת שעור קומה והנהגה מיוחדת. ואף התבטא שראה בו דמות של מלאך.

שמע זאת מר ארן וכשבא לביתו סיפר לאשתו את דבר הפגישה של ראש הממשלה עם הרב ואת התפעלותו המיוחדת מהחזון איש, האזינה האשה לדברי בעלה בקשב רב, עד שהחליטה בו במקום שמעתה ואילך תתפלל על ילדיה שיגדלו ויתחנכו כמו ה… חזון איש, שהרי אם האדם המוערץ על ידי בעלה מעריץ אף הוא את ה"חזון איש" ומתארו כמלאך אלוקים, צריך ללכת אל המקור..

אני, סיפר הרב היימן, נכדו של זלמן ארן. ותפילותיה של אותה סבתא אף שלא הייתה מל"ו צדקניות שבדור, פעלו את פעולתן אף לאחר שנים רבות וקרבוני לתורה ולמצוות, ואף נתנו בידי את כוח ההצלחה. "טובך יביעו" (ח"ב עמוד רפ"ו).

זהו כחה של תפילה הבאה מעומקא דלִבא, "כי אתה שומע תפילת כל פה".

נושא: פרשת ואתחנן

תגיות: תפילה