פרשת יתרו – תפקידה של האישה

בית יעקב לכו ונלכה

וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי: וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ידועים דברי חז”ל, שהובאו ברש”י: “בית יעקב”, אלו הנשים. הן המקימות את הבית, הן הקובעות את צביונו רוחו ואופיו, ו”בני ישראל”, אלו הגברים.

וה”חתם סופר” זצ”ל פירש בפסוקנו פירוש מפתיע ומרעיש. לפני מתן תורה ,הורה הקדוש ברוך הוא למשה רבינו: “כה תאמר לבית יעקב”, לך ואמור לנשים ומה תאמר להן? “ותגיד לבני ישראל”, תאמר להן שהן תגדנה לגברים, לבעליהן ולבניהן. ומה תאמר כל אשה לבני ביתה? “ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, אלה הדברים אשר תדבר – כל אשה – אל בני ישראל”!

ופירושו של דבר, שבכל אשה ואשה, כל אם ורעיה, מתקיים למעשה הכתוב: “הלוא אם קטן אתה בעיניך – ראש שבטי ישראל אתה!”. אין היא רשאית לגמד עצמה ולמזער תפקידה. אלא עליה להכיר באמת ולדעת את המציאות: אורחות הבית תלויים בה, חינוך הילדים מוטל על כתפיהן וכבר אמר אדם חכם: הבעל, ראש המשפחה, הוא אמנם הראש. אבל האשה היא הצואר, והצואר קובע לאן יפנה הראש, ומסובבו לכל כיוון שירצה… אם תרצה, אם תחליט – יתחנכו ילדיה למורשת ולמסורת, לערכים ולמידות טובות, לכיבוד הורים ומבוגרים, לאמונה ולנועם הליכות. אם תחליט – יזהירו נרות השבת, ישרה נועם שבת, “יום מנוחה וקדושה. מנוחת אהבה ונדבה, מנוחת אמת ואמונה, מנוחת שלום השקט ובטח”!

אם תחליט – יתחנכו צאצאיה בחינוך תורני לרוב נחת ושמחה, לא יביאו הביתה אוצר מלים מזוויעות ומזעזעות, ביטויים צורמים וניבול פה. לא יתאוננו על אלימות נוער, התעללות ברוטלית, אגרופנים וסכינים, לא יצטרכו להזהירם מפגי סמים! לא בכדי תלתה המשנה את כל גדלותו של רבי יהושע בן חנניה באימו: “רבי יהושע, אשרי יולדתו!”

הנשים – שואלת הגמרא – בזכות מה זוכות הן לעולם הבא? כלומר: מה המטלה העיקרית המוטלת על כתיפן, מה משימתן העיקרית בעולם?

והתשובה: בזכות הכוונת ילדיהן לחינוך תורני ודירבון הבעלים להשתתף בשיעורי תורה! זו תשובתה של הגמרא!

זכייה בחיי העולם הבא אינה דבר קל, אינה באה בקלות. הגמרא בברכות ה ע”א מונה את העולם הבא כאחד משלושת הדברים שאינם מושגים אלא על ידי יסורים. משימה כבדה היא, לנווט אווירת בית, להחדיר אור וחום של אמונה כנה, בטחון מושרש, דקדוק בכשרות, שמירת טהרה, צביון רוחני מרומם. להשגיח על חינוך הצאצאים, לפקח על התנהגותם, לראות שיברכו, שיתפללו, שילמדו, שיהיו ספוגים יראת שמים מושרשת. להזכיר לבעל שיש שיעור תורה, לוותר על שעה במחיצתו לאחר עבודת יומו כדי שיתעלה בשיעור, ירכוש ידע בתורה ויוכל להקרין בבית מאורה. זה תפקידה של האשה, לפיכך קרויה היא “עקרת הבית” – עיקרו של בית! כל צביונו של הבית – באחריותה, אורו וזיוו – מכוחה, דרגתו ומדריגתו – תוצאת פעולתה! ולפני מתן תורה נשלח משה רבינו עליו השלום, הרועה הנאמן, להעמיד את הנשים על חשיבות תפקידן. רק על ידן תונחל התורה לדורות עולם, תימשך שושלת הדורות לנצח, שלשלת הזהב תארוג חוליה אחר חוליה. וכל אשה, כל אם ורעיה, מהווה את החוליה המחברת בין דור מתן תורה לדור הבא, ובכך נוחלת היא את חלקה בעולם הנצחי עדי עד!

נושא:

תגיות: