פרשת פינחס – שכר על מסירות נפש

"לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם." (במדבר כה, יב)

זכה פנחס וקיבל שכר שלא כדרך הטבע. וכך פירש התרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" שהבטיח הקדוש ברוך הוא לפנחס שיהפך למלאך ויחיה לעולם. כדי שיוכל לבשר על הגאולה באחרית הימים, וכן הוא בזוהר הקדוש (בראשית כט. ב') פנחס הוא אליהו הנביא זכור לטוב. ומדוע זכה לשכר כה מיוחד שלא על פי גדרי הטבע?

ידע האדם כי כאשר מקיים הוא את המצוות בדרך טבעית, ידע כי כך ינהגו עמו משמים, אך ורק בדרך טבעית ולא ישנו עבורו את הטבע. אך אם אדם מקיים את התורה והמצוות מעל כוחות הטבע שלו במסירות נפש כך גם משמים ינהגו איתו שלא בדרך הטבע, ובמדת הצורך ישנו בעבורו את חוקי הטבע. "ה' צילך על יד ימינך" אומר דוד המלך ע"ה בתהילים.

הגמרא מספרת (בבא בתרא י:) יוסף בנו של רבי יהושע חלה עד שנכנס לתרדמת כעין מוות קליני, לאחר זמן שהתעורר שאל אותו אביו בני מה ראית למעלה? אמר לו, ראיתי עולם הפוך! עליונים למטה ותחתונים למעלה! עוד שמעתי שהיו אומרים: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, ושמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות – אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן. ומי הם? אלו הרוגי לוד!

מי הם היו הרוגי לוד? לוליינוס ופפוס אחים שהרגם (טורנוסרופוס) הרשע בלודקיא כדאמרינן במסכת תענית (דף יח:) על ידי גזירה שנגזרה על ישראל להשמיד, על שנמצאת בת מלך הרוגה וחשדו את ישראל עליה. ועמדו האחים הללו ואמרו מה לכם על ישראל אנו הרגנוה: (רש"י בבא בתרא י': (מי שמוסר נפשו לטובת הכלל זכותו גדולה עד מאוד.

כן מצינו במדרש על הפטרת יונה, כשהטילו אותו לים זימן הקדוש ברוך הוא דג שבלע אותו ושם שהה עד אשר פלט אותו ליבשה. וכשהיה במעי הדג אומר המדרש: זימן לו הקדוש ברוך הוא את המן שאכלו עם ישראל במדבר. ותמוה הדבר, איך אפשר? הוא בורח מהקדוש ברוך הוא ומשמים מסדרים לו מן לאכול?

אכן כן! אולי כלפי הקדוש ברוך הוא, הוא עשה מעשה לא הגון כשניסה הוא לברוח, אך עצם המעשה נעשה מתוך מסירות נפש לעם ישראל, שאם היה הולך ומוכיח את אנשי נינווה היו שומעים לתוכחתו ושבים בתשובה כפי שאכן קרה, וכתוצאה מזה מתעורר קטרוג גדול על עם ישראל, הכיצד אנשי נינווה שבים בתשובה ואתם עם ישראל פוסחים על שני הסעיפים? לכן מסר נפשו יונה והיה מוכן למות ולא לבצע את השליחות רק כדי להציל את עם ישראל, ובגלל מסירות נפש זו זכה שיספקו לו מן במעי הדג.

דוגמא נוספת מצאנו בנביא. מסופר על אחאב ואיזבל שהיו רשעים גדולים ועשו הרע בעיני ה'. ואחאב היה מלך חזק שמלך בכיפה. והלך אחרי עצת אשתו (איזבל) והרג את כל נביאי ישראל, בכל זאת כשהיה יוצא למלחמה היה מנצח, והיפך מזה בדורו של שאול המלך עליו השלום, שהיה הרבה תורה, בכ"ז היו נופלים בידי הפלשתים, מדוע? אלא שבדורו של שאול המלך עליו השלום היה לשון הרע ובימי אחאב לא היה לשון הרע, וראיה מעובדיה הנביא, שבאותו הזמן עובדיה הנביא היה שר הצבא של אחאב מלך ישראל, והוא היה מנביאי האמת ירא שמים, לקח מאה נביאים והחביא אותם בשני מערות, ורבים היו יודעים מזה ואף אחד לא הלשין לאחאב.

ידוע כי באותו זמן אליהו הנביא זכור לטוב מנע שירד גשם שלש שנים, ושנים אלו היו קשות ביותר, היה מחסור גדול בלחם ומים, וכל ככר לחם היה ביוקר עד שגם זה לא היה בנמצא. בתקופה קשה זו היה על עובדיה הנביא ע"ה לכלכל מאה נפשות ולדאוג למחסורם, מה עשה? הלך אצל יהורם בנו של המלך אחאב ולווה ממנו סכום כסף ובזה החייה את מאה הנביאים.

בתקופת מלכותו זו של אחאב, מלך במואב המלך מישע שהיה ירא מאחאב והיה מעלה לו מס מידי שנה בשנה. והנה לאחר שמת אחאב, מלך אחריו יהורם בנו. מישע מלך מואב החליט להפסיק ולשלם את המס השנתי ליהורם כפי שעשה עד כה.

יהורם החליט לצאת למלחמה על מישע מלך מואב וגייס יחד איתו את יהושפט מלך יהודה וכן את מלך אדום ויצאו שלושתם למלחמה על מישע מלך מואב.

מישע מלך מואב הוכה מכה קשה ביותר, וכשראה כי כשל בשדה הקרב, קרא ליועציו ושאל במה כוחם של עם ישראל שמנצחים תמיד? אמרו לו היה להם סבא קדמון, אברהם אביהם שעקד את בנו על המזבח קרבן לה'. הלך מישע ולקח את בנו ושחט אותו לכבוד ה'. ואז הצליח לכבוש חזרה מיהורם את הערים. כשראה יהורם כך מיד כינס את יועציו ושאל להם, הגידו לי מה לעשות?

אמרו לו אביך היה לו יועץ חכם שמו עובדיה תשאל אותו, אמר להם הרי הוא מת! אמרו לו יש לו שני בנים, מן הסתם גם הם חכמים כאביהם, קם והלך לבית עובדיה ומצא את אלמנתו ושני בניה. תהה על קנקנם ומצא כי פקחים הם מאוד כמו אביהם, שמח שמחה גדולה ואמר לאלמנה אני הוא יהורם מלך ישראל, תני לי את הילדים ויגדלו על שולחן המלך ויהיו לי שרי מלוכה וגם את תחיי חיי עושר וכבוד. האלמנה התנגדה בכל תוקף, ואמרה אלו ילדים יראי שמים כמו אביהם, איך אני אמסור- אותם ביד כופר שלא יודע מה זה תורה, מה זה שבת ומה זה כשרות? ואני רוצה לגדל אותם על ברכי התורה. יהורם המלך מתעקש ודורש לקחת את הילדים והאלמנה מתנגדת, ואז נזכר יהורם שבעלה חייב לו סכום כסף גדול, ודרש ממנה או כסף או ילדים.

מיד קמה בזריזות והלכה לבית החיים חיפשה את קבר בעלה ולא מצאה אותו. וכשהיא במרירות לבה ועיניה זולגות דמעות נגלה לה המלאך הממונה על בית החיים ושאל ממנה לרצונה? אמרה את בעלי אני מחפשת עובדיה הנביא שהיה ירא ה' אני רוצה לדבר על קברו. המלאך הראה לה את קבר בעלה, הלכה והשתטחה על קבר בעלה וצעקה בעלי בעלי, אני רוצה שבני ישארו יראי ה', יהודים כשרים כמוך, צדיקים כמוך, אני לא רוצה שיהיו גדולי המלכות ושרים ועשירים וכופרים, אני רוצה שבני ילמדו תורת ה' תמימה, התורה שקבלנו בהר סיני.

מובא במדרש, שבאותו הרגע יצאו מגרונה שלש מאות צווחות שבניה לא יצאו מורדים ב-ה' ומחללי שבת. והנה נגלה לה בעלה בשדה פנים אל פנים, אמר לה לכי אל אלישע הנביא תאמרי לו בשמי שכדאי לו ויש ביכלתו להציל את בני. וזהו שכתוב צעקה אל אלישע לאמר, בשם בעלה, שיהורם רוצה לקחת את ילדיה, אמר לה אלישע שתשאל כלים משכנותיה ומזגה ממעט השמן שהיה בביתה ושרתה בו הברכה ומילתה את כל הכלים בשמן וכך החזירה ליהורם את חוב בעלה והצילה את ילדיה.

חז"ל אומרים מאותו זמן שעשתה אשת עובדיה מה שעשתה התהפך מזלו של יורם והצליח שוב במלחמה וכבש את עמון, מדוע? אלא מסירות נפשה של האם כלפי בניה שהיתה מוכנה למסור את נפשה, גברה על מסירות נפשו של מישא מלך מואב וזה שנתן את הכח לעם ישראל לגבור עליהם.

נושא: פרשת פינחס